יום רביעי, 19 בפברואר 2014

שבוע סינג'ור, יום אהבה עמוס ומתוקים יפניים-פריזאיים (פוסט ללא מתכון)

נכון, כבר יום רביעי. אתם צודקים! בדרך כלל הסיכום השבועי מתפרסם ביום ראשון או שני.
וגם אין מתכון. 
דיי נו, אל תכעסו.
אני מודה, השבוע חטאתי.



אבל יש לי תירוץ טוב! בעצם שלושה. בעצם יותר, אבל חלקם שמורים במערכת. אז אני אתרץ לכם רק שלושה.

קודם כל, פרסמתי פוסט חריג ביום חמישי האחרון לקראת יום האהבה. כך שלא נותרתם לגמרי משועממים.
הנה הנה, אני רואה, אתם כבר מתחילים לסלוח לי.



התירוץ השני הוא שהשבוע אני צריכה להגיש את כל הטפסים לקראת ההתמחות, וזו המון עבודה. הצילו!
אני לא יודעת כמה סיפרתי על ההתמחות שבית הספר מציע, אז אנצל את ההזדמנות.
כאמור, התעודה שלי כוללת שלושה קורסים, כאשר כל אחד כולל כעשרים הדגמות ושיעורים מעשיים, בחלוקה לנושאים. מבחינת בית הספר, הדרך הטובה ביותר להשלים את ההכשרה הזו, היא לבצע התמחות של חודשיים כאן בפריז. אם רוצים, אפשר גם להתמחות במקום אחר בצרפת.
את ההתמחות ניתן לבחור לבצע בפטיסרי- קונדיטוריה (קטנה או גדולה), במסעדה או בבית מלון. אורך ההתמחות הוא חודשיים והיא ללא תשלום. מבחינת מקומות ההתמחות, אין רשימה סגורה. אנחנו אמורים לצאת בעצמנו "לשטח", להכיר בתי עסק שונים, להתרשם מהם, ולבסוף להגיש רשימה של מקומות בהם אנו מעוניינים להתמחות. זהו דבר שאינו פשוט בפני עצמו, שכן פריז עמוסה במאות בתי עסק כאלה.
אחת הדרישות של בית הספר היא צרפתית ברמה סבירה, ומבחינתי זהו אחד המכשולים. 
נכון לעכשיו, ההבנה שלי טובה מאוד, בוודאי כשמדובר בצרפתית "מטבחית", משמע אני שולטת במונחים העיקריים הקשורים במטבח ובמיוחד באפייה. בשיעורי ההדגמה והשיעורים המעשיים אני מבינה שמונים אחוז מהנאמר ללא צורך בתרגום. מאידך, יכולת הדיבור שלי נמוכה מאוד, ואני לא מסוגלת לחבר בעצמי משפטים שלמים. בשיעורים המעשיים אני משתדלת לענות לשף ב"כן" ו"לא" בצרפתית 
אני מאוד מקווה שאשתפר בקרוב ועושה מאמצים רבים ללמוד בזמני הפנוי. 
בכל אופן, ביום שישי הרוב עלינו להגיש את כל הטפסים לבקשת ההתמחות, שכוללים גם קורות חיים ומכתב מוטיבציה באנגלית או צרפתית. כל הסיפור הזה לוקח לא מעט שעות ומעסיק אותי בימים האחרונים במשרה מלאה.
התמונה שמככבת על קורות החיים שלי בטפסי ההתמחות. משתדלת להתאים למקצוע :)

התירוץ השלישי הוא שבנסיבות מצערות אני כנראה צריכה לעבור דירה. למצוא דירה בפריז זה סיוט ואין לי כוח לחיפושים. כרגע זה בעיקר מעכיר לי את מצב הרוח. מקווה שגם הבעיה הזו תיפתר בקרוב!

זהו.
עכשיו כשנגמרו התירוצים ואתם מרחמים עליי, אני יכולה לספר לכם קצת על השבוע האחרון.
בשבוע הזה הייתי הסנג'רית הכיתתית. 
בכל שבוע יש שני אסיסטנטים, שלהם שני תפקידים:
בהדגמות עליהם לחלק את הטעימות לכל הסטודנטים. בשיעורים הפרקטיים, להכין מראש את כל המצרכים: לחשב כמויות לכל התלמידים, להביא את המצרכים מהמטבחים והחדרים השונים בבית הספר ולסדר לקראת השיעור. זה כולל כמובן גם פינוי של המצרכים במהלך השיעור וניקיון מינימלי בסוף השיעור.
נפלתי על שבוע של שלושה שיעורים פרקטיים, שניים מהם באותו יום, כך שהיה ממש נפלא (ציניות, כמובן).


העוגה של השף מהשבוע שעבר

את הפוסט הקודם סיימתי עם עוגת ה- Heavanly Chocolate של השף.
ביום שני הקודם נערך השיעור הפרקטי שלנו, בו הכנו אותה בעצמנו. האתגרים הגדולים בעוגה הזו הם טמפרור השוקולד והכנת המוס במרקם הנכון- לא נוזלי מדיי ולא "חמאתי". הרגע הנכון להפסקת ההקצפה הוא קריטי ורוב הכיתה נפלה בזה וקיבלה מוס קשיח מדיי. כמה חבר'ה התקשו בטמפרור אבל רובנו צלחנו אותנו.



אני מאוד מאוד מרוצה מהעוגה שלי ומהתגובות של השף בסוף השיעור. השף היה שף שבדרך כלל לא מלמד אותנו, ולא ראיתי אותו מאז הקורס הבסיסי. הוא נחמד מאוד והאווירה איתו רגועה. הוא ניגש אליי בסוף השיעור ואמר לי שהיה לי שיעור מאוד מוצלח מכל הבחינות. הוא גם שיבח אותי ואת האסיסטנטית השנייה על כך שהיינו סנג'ריות מוצלחות.
בקיצור, היה כיף! 



העוגה הזו לא מופיעה ברשימת העוגות לבחינה, עובדה מרגיעה מאוד.



בהדגמה הוסבר לנו שהעוגה טובה לאכילה רק באותו היום. את השיעור סיימנו ב21:30, ולכן היא נאכלה כארוחת ערב, ארוחת בוקר למחרת, ואף הספיקה לתפקד כחצי עוגת יום הולדת כ-24 שעות אחרי הכנתה. היא עדין הייתה מצויינת.


העוגה ברגע השחיטה. פשוט אין דרך יפה לעשות את זה, אבל נראה מושחת לחלוטין. כך גם הטעם!

ביום רביעי התקיימה הדגמה של עוגת באבא או רום ושל קוגלהוף. השף הכין המון עוגות מכל סוג, שהיו מצויינות.
אני לא חובבת גדולה של עוגת הבאבא, ולטעמי היא בדרך כלל ספוגה מדיי בנוזלים, אבל הפעם הן היו מוצלחות מאוד. הקוגלהוף היה נפלא!


הבאבא והקוגלהוף של השף

בשיעור הפרקטי שנערך ביום שישי בבוקר הכנו רק את הבאבא או רום, במילוי קרם פטיסייר עם קצפת.
השיעור היה קל מאוד, בטח יחסית לשיעור הפרקטי שקדם לו (עוגת השוקולד המסובכת לעיל), וה"אתגר" הגדול ביותר היה לא לשבור את העוגה בשלב הטבילה בסירופ.
בשלב הזה פשוט מניחים את העוגה בקערה ענקית מלאה בסירופ מתוק עם מיץ וקליפות הדרים, ושולפים אותה החוצה אחרי דקה- שתיים. כשהעוגה ספוגה בסירופ, זה לא קל כמו שזה נשמע והיא שברירית ביותר.
שניים-שלושה אנשים שברו את העוגה שלהם אבל למזלנו הכנו מראש כמה עוגות אקסטרה מהתערובת שנשארה לכל אחד, כך שהיו להם עוגות גיבוי.
כמו רוב העוגות, היא קושטה בפירות אדומים שניתנו לנו לטובת המשימה, והרי לפניכם התוצאה הסופית.



הבאבא שלי

בהמשך היום נערך השיעור המלוח הראשון מאז תחילת הקורס. בהדגמה, השף הכין מגוון מתאבנים מבצק עלים "הפוך". המשמעות היא ששכבת הבצק היא באמצע, ושכבת החמאה עוטפת אותו. הוא שונה מבצק עלים רגיל בכך שהוא קל יותר להכנה (כביכול) ותופח קצת יותר באפייה. 
המתאבנים שהשף הכין היו: מתאבני פיצה קטנטנים עם רוטב עגבניות, גבינה, זיתים ובזיליקום; "אזני פיל" במילוי סלמון; מתאבנים של סלמון וגבינת שמנת; נקניקיות עטופות בבצק עלים; בצק עלים ממולא בפטה בשר; ובצק עלים עם חתיכות נקניק ולבסוף- מקלות גבינה.




חלק מהמתאבנים שהכין השף. מניחה שתזהו לבד מי זה מי.

כל המתאבנים הבשריים הכילו בשר חזיר, ואת כולם היינו אמורים להכין בשיעור הפרקטי, בנוסף למקלות הגבינה. עבורי זו היוותה בעיה, שכן מטעמי כשרות ובעיקר טעם אישי אני לא אוכלת חזיר ונמנעת מלגעת בו. 
פניתי לשף בתחילת השיעור הפרקטי והסברתי לו את הבעיה.
בתחילה תגובתו הייתה שאני לא חייבת לעשות את השיעור ויכולה לקבל בו ציון אפס אם אני מעדיפה (חיסור משיעור משמעותו ציון 0 בבית הספר). לשמחתי, השף המבוגר ביותר שמרכז את הקורס נכח בחדר, והוא התערב והציע שאכין רק מתאבנים עם גבינה.
שמחתי על הגדלת הראש שלו, למרות שהשיעור היה מאוד משעמם עבורי. מצאתי את עצמי מכינה בצק עם גבינת אמנטל במגוון צורות: מקלות, מקלות ספירלה, מעויינים ועיגולים.



נו מילא, כנראה שזה עדיף מציון 0.
השף גם ניגש אליי במהלך השיעור והסביר לי שאני לא צריכה להרגיש רע, שכן אלה התרבות והעקרונות שלי. בסוף השיעור הוא אמר שמתאבני הגבינה שלי נראים טוב, כך שאני מניחה שיצאתי מרוצה.




המון בצק והמון גבינה.

היה זה יום עמוס יחסית לקורס הנוכחי, שכלל תשע שעות לימוד. למרות שעשיתי את הקורס הקודם בגרסא האינטנסיבית, אני כבר ממש לא מורגלת לשעות כה ארוכות. צחקנו בינינו בכיתה שאנחנו מבלים את יום האהבה יחד, ואכן סיימנו את השיעור האחרון רק ב-22:00. לא נותר הרבה זמן לבילוי.


מסדרים את הבאבות בטור ישר. גם זו דרך לבלות את הוולנטיינס :)


השבוע המשפחה הצרפתית שלי נמצאת בסקי, כך שנותרתי עם עוגת הבאבא ועם המון המון מקלות, עיגולי ומעוייני גבינה שפשוט אי אפשר להפסיק לנשנש! הצילו!

כיווןן שלאחרונה זנחתי קצת את הביקור בקונדיטוריות, ושבמקרה הייתי באיזור, קפצתי ביום ראשון לבקר אצל הפטיסייר היפני Aoki Sadaharu.



לסדהרו יש סניפים גם בטוקיו ובערים נוספות. את הפטיסרי הראשון שלו הוא פתח כאן כבר לפני מעל ל-16 שנים, ומאז הספיק לפתוח שלושה סניפים נוספים, סך הכל ארבעה.
סדהרו משלב טעמים יפניים כמו יוזו, תה ירוק, שומשום, מאצ'ה ועוד בקינוחים צרפתיים מסורתיים כמו מיל פיי, אקלר ומקרון. 
החנות בה ביקרתי אינה גדולה, אבל מקסימה ופשוטה. העיצוב כולו לבן, ולמעשה רק הקינוחים הצבעוניים והייחודיים כל כך הם ששוברים אותו.
לצערי, לא איפשרו לי לצלם תמונות במקום ולכן צילמתי רק את הקינוחים אותם רכשתי לאחר מכן בבית. בכל אופן, אצל סדהורו ניתן למצוא מגוון קינוחים ומאפים, וכן שוקולדים יפהפיים בטעמים מפתיעים. טווח המחירים לקינוחי הויטרינה נע בין ארבעה לחמישה וחצי יורו. מחיר ממוצע לפטיסרי פריזאי ידוע.
אני בחרתי במקרון שומשום ובקינוח "זן" (Zen): בצק פריך שומשום, ביסקוויט דקואז תה ירוק, קרם שומשום, קרם שוקולד לבן, קוניאק ומקרון תה ירוק.

המקרון היה מוצלח מאוד. המרקם היה נכון והמילוי היה עשיר, דחוס ושומשומי ביותר. אני אישית מאוד אוהבת טעמי שומשום ולכן שמחתי על הבחירה.



את קינוח הזן אכלנו לארוחת בוקר למחרת. התכנון היה לאכול אותו בערב, וכשלא הספקנו הייתי קצת מודאגת ששילוב הטעמים המוזר לא יתאים להשכמה המוקדמת של אותו היום. עם זאת, הופתעתי לטובה. הקינוח לא היה כבד כלל, בוודאי לא כשהתחלק בין שני אנשים.


ארוחת בוקר ירוקה ולגיטימית

מתיקותו הייתה בדיוק במידה וכל הטעמים השתלבו יחד בצורה נפלאה. אני חייבת לציין שלא הרגשתי את הקוניאק, אך מצד שני אני לא חושבת שאי פעם טעמתי קוניאק.
בכל אופן, הקינוח לגמרי קנה אותי, ואני בהחלט אשוב לבקר אצל סדהרו כדי לנסות קינוחים נוספים, הפעם אולי בסניף גדול יותר ובתקווה להגניב תמונה או שתיים.
בין אם אתם חובבי שילובי טעמים ייחודיים ובין אם לא, אני מאוד ממליצה לבקר אצל סדהרו ולטעום חוויה מעט שונה מהפטיסרי הפריזאיים ה"רגילים".

למעוניינים לבקר:
Aoki Sadaharu
35 rue de Vaugirard
אתר אינטרנט: http://www.sadaharuaoki.com/




בפוסט הבא אספר לכם על ארוחת הצהרים הלימודית שהתקיימה היום, וכן צפויות עוד שתי עוגות מצויינות שנכין בהמשך השבוע. אני מקווה גם לבקר בעוד שתי קונדיטוריות שרציתי להגיע אליהן מזה זמן רב.
בקיצור, יהיה מעניין.


טעימונת מהארוחה של היום. הקינוח, כמובן. השאר בשבוע הבא!

אה, וגם יהיה מתכון. מבטיחה!
אולי אפילו בסוף השבוע הזה.

המשך שבוע מתוק :)





יש לכם משהו להגיד לי? 
הערות/ הארות? שאלות?
אני אשמח לתגובות, אז אנא שתפו אותי!

תגובה 1:

  1. דבירוש, נהניתי מאוד לקרוא, כמו בפעמים הקודמות, נחמד, קליל, משעשע וגם טעים !!!

    השבמחק